מה הקשר בין הבריכה מהגדולות בעולם לאסטרונאוטים ששוגרו לחלל אתמול?

מאז אמצע שנות ה -90 שחייה מהווה תרגיל חיוני לאסטרונאוטים וזאת מכוון שהדרך הטובה ביותר לחוות תחושה דומה לכוח הכבידה היא לנוע מתחת למים. בשנת 1995 הקימה סוכנות החלל האמריקאית NASA, בריכה מקורה באורך 61 מטר, רוחב 31 מטר ועומק 12 מטר בסמוך למרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס.

הבריכה מכילה כ- 234,650,000 ליטרים של מים, הנשמרים בטמפרטורה של בין 27 ל 30 מעלות צלזיוס ומתחדשים כל 20 שעות. בתחתית הבריכה: העתק של תחנת החלל הבינלאומית. על מנת שהתנאים מתחת למים יהיו דומים ככל האפשר לסביבה בחלל, מתווספים משקולות לחליפות האסטרונאוטים ולרכיבים שקועים כך שהם נשמרים במצב של ציפה נייטרלית ומונעים מהם לצוף או לשקוע. בריכות דומות נבנו לאחר מכן במקומות נוספים בארה"ב וברוסיה.

מה הבריכה הזו לא מאפשרת לעומת תנאי סביבת החלל?

הראשון הוא היעדר חיכוך. בחלל, כאשר אובייקט זז הוא עושה זאת ברציפות עד שהוא נתקל בהתנגדות כלשהי. לעומת זאת, בבריכת המים, חיכוך המים מאט את התנועה. שנית, בחלל האסטרונאוטים אינם חשים במשקלם או במסת גופם, בעוד שמתחת למים הם כן חשים.

לצפייה + אפשרות לנוע בעצמכם וירטואלית בבריכה, בסרטון המצורף (משנת 2016) – https://www.youtube.com/watch?v=lil_I_-7aOM

פרויקטי התחדשות עירונית והתמודדות עם נזקי המלחמה למבנים ותשתיות, מייצרים כמויות אדירות של פסולת בנייה. 
פסולת זו עלולה להוות מפגע כלכלי, סביבתי, נופי, חברתי ובריאותי, אך גם הזדמנות להפקת חומרי גלם חדשים וליצירת מרחבים מקיימים יותר. 
הצטרפו אלי לוובינר בנושא ברביעי הקרוב.
דילוג לתוכן