פרויקט השיקום הסביבתי‑דיפלומטי בעזה
פרויקט השיקום בעזה:
בונים עתיד בטוח מהריסות ההווה
שיקום סביבתי־דיפלומטי ברצועת עזה:
להפוך פסולת להזדמנות בעקבות ההרס הנרחב ברצועת עזה – שבו נפגעו למעלה ממחצית מהמבנים – מעריכים גורמים בינלאומיים כי הצטברו כ-40 מיליון טון פסולת בניין. מדובר באתגר סביבתי, לוגיסטי ובריאותי חסר תקדים, החורג מגבולות הרצועה ומשפיע ישירות גם על ישראל והאזור כולו. מטרת היוזמה היא פיתוח מודל מערכתי להתמודדות עם פסולת ההריסות כאבן יסוד לשיקום אזרחי, כלכלי וסביבתי – תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, יצירת תעסוקה מקומית, וקידום שיתופי פעולה אזוריים.
החזון
לפתח מודל מעגלי לניהול פסולת בנייה, המחבר טכנולוגיה, כלכלה מעגלית ודיפלומטיה סביבתית – כך שעזה תהפוך ממוקד אסון למוקד חדשנות ותעסוקה ירוקה.
יעדי הפרויקט
- מיפוי אסטרטגי של כמויות וזרמי הפסולת בעזרת לוויינים, רחפנים ו‑AI.
- תכנון מערך מיון, גריסה ושימוש‑חוזר בשטח לייצור אגרגטים ומילוי הגנות חירום.
- גיבוש מודל כלכלה מעגלית לייצור חומרי גלם מקומיים וחיסכון בעלויות יבוא.
- המלצות מדיניות לחיזוק שיתוף‑הפעולה בין ישראל, הרשות הפלסטינית וארגונים בינלאומיים.
- יצירת מקומות תעסוקה ירוקים והכשרות מקצועיות לתושבי הרצועה.
למה ישראל?
למדינת ישראל ניסיון מוכח במחזור פסולת בנייה וטכנולוגיות תשתית מתקדמות. שיתוף‑הידע הזה יכול לצמצם זיהום, למנוע ניצול פסולת לטרור, ולהוות בסיס לביטחון ולדיפלומטיה אזורית.
צוות רב‑תחומי
הפרויקט מובל בידי עדי מגר עם שותפים ממכון מיתווים, EcoPeace, מכון ערבה מכון ברודי. הצוות כולל מומחי סביבה, הנדסה, כלכלה וביטחון.
שיטות עבודה
- סקירת ספרות.
- סקרים וניתוחי שטח מבוססי מודלים סביבתיים וחישה מרחוק.
- פיתוח תרחישים תפעוליים תחת מגבלות ביטחוניות.
- שילוב בין מדיניות, הנדסה וכלכלה.
- סדנאות רב-תחומיות לגיבוש מודל יישומי.
תוצרים צפויים
- דו״ח מדיניות מקיף בעברית ובאנגלית.
- מאמר אקדמי בכתב‑עת בינלאומי.
- ערכת כלים (Tool‑Kit) ליישום מיידי בשטח.
- הצגה בכנס בינלאומי לשיקום אזורי סכסוך.