אפריל 2026: עדכונים על פסולת בניין וחדשנות בחומרי גלם ומוצרי בנייה

עורכת: עדי מגר | www.adimager.com

דבר העורכת: העשור האחרון מתאפיין בהחרפת משבר האקלים ובהעמקת ההבנה בדבר השלכותיו על הכלכלה העולמית ועל מגזרים עסקיים שונים. על רקע זה מתרחבת גם מעורבות הרגולטורים במערכת הבנקאית ובענף הפיננסים בכל הנוגע לאיתור, הערכה וניהול של סיכוני אקלים. כמי שעוסקת מזה שני עשורים בחדשנות בחומרי בנייה וניהול פסולת, ברור לי שהסביבה הבנויה היא כבר לא רק הבעיה – היא חייבת להיות הפתרון. ענף הבנייה אחראי לנתח עצום מפליטות הפחמן, והמעבר לכלכלה מעגלית הוא הכלי המרכזי שלנו לשינוי. אני רוצה להזכיר לנו שיום איכות הסביבה, המצוין מדי שנה ב־5 ביוני, הוא הזדמנות לעצור לרגע ולבחון מה קורה לחומרים שמלווים את חיי היומיום שלנו, גם אחרי שהם יוצאים מאתר הבנייה, מהשיפוץ או מפרויקט התשתית. השנה, ביום איכות הסביבה נרצה להזכיר שהמעבר לכלכלה מעגלית מתחיל בהחלטות מעשיות: תכנון מוקדם, הפרדה במקור, עבודה עם אתרי טיפול מורשים והעדפת חומרי גלם ממוחזרים בפרויקטים חדשים.

 פסולת בניין בעולם: מהרס לשיקום

🔴 האיום השקט: הנזק הסביבתי והבריאותי של הריסות המלחמה באיראן
דוח של קרן הדיור האיראנית מצביע על נזק ליותר מ-95,000 יחידות דיור ב-24 מחוזות, אך הסיכון המשמעותי ביותר טמון בהצטברות פסולת בניין מזוהמת בשטח. ערבוב ההריסות עם נפלי תחמושת ושאריות חומרי נפץ יוצר מפגע מתמשך; רעלים מחלחלים למאגרי מי תהום ומזהמים קרקעות חקלאיות באיראן ובאזור כולו. על רקע זה, משרד החוץ האיראני מקדם במוסדות האו"ם את ההכרה בתקיפות כ"רצח סביבתי" (Ecocide), בטיעון שהפגיעה המכוונת בתשתיות ובמתקני נפט מחריבה מערכות תומכות חיים לטווח של דורות קדימה. לקריאה נוספת >>

🟠 רצועת עזה: פלסטינים משתמשים בהריסות בעזה לשיקום רחובות, בעוד תוכנית השיקום האמריקאית מדשדשת
בעוד שתוכניות השיקום הבינלאומיות הגדולות מדשדשות, פרויקט חדש של תוכנית הפיתוח של האו"ם בעזה מנסה לייצר פתרון מהשטח: שימוש בהריסות המלחמה לסלילת כבישים מחדש. הפרויקט הופך את טונות הבטון והמתכת לחומרי מצע לסלילה, צעד ראשון והכרחי לשיקום הגישה לשירותים חיוניים. המספרים שמאחורי המבצע הזה בלתי נתפסים: פינוי כלל ההריסות מוערך בעלות של כ-71.4 מיליארד דולר וצפוי לארוך כשבע שנים. מעבר לאתגר ההנדסי, העובדים מתמודדים עם סיכונים יומיומיים של נפל תחמושת ופעילות צבאית סמוך לקווי המגע.  לקריאה נוספת >>

🌍 הנציבות האירופית השיקה פלטפורמה חדשה ל"רכש משותף למינרלים קריטיים"
במסגרת יישום חוק חומרי הגלם הקריטיים (CRMA), אירופה משיקה פלטפורמה אסטרטגית חדשה שנועדה לאגד ביקוש עבור 17 חומרי גלם חיוניים, ובראשם ליתיום ומגנזיום. הפלטפורמה היא חלק מאסטרטגיית RESourceEU של הגוש, שהוכרזה בדצמבר, במטרה לפתח את שרשראות האספקה ​​שלו למתכות נדירות ומינרלים אסטרטגיים אחרים הדרושים למעבר האנרגיה וליישומים ביטחוניים. מנגנון זה מהווה שינוי פרדיגמה ביחסי הכוחות בשוק העולמי: על ידי איחוד כוחות, האיחוד האירופי מבקש להגדיל משמעותית את כוח המיקוח מול יצרניות הענק, לספק רשת ביטחון לחברות קטנות ובינוניות באמצעות חוזים ארוכי טווח, ולייצר יציבות באספקה. אירופה מבינה שחומרי גלם הם לא רק עניין סביבתי, אלא גם עניין של ביטחון כלכלי, עצמאות תעשייתית וחוסן גיאו־פוליטי. לכן, גם פסולת בנייה כבר אינה “פסולת” במובן הישן, אלא מאגר מקומי של חומרי גלם. יישום ה-CRMA עשוי להביא למיצוי מקסימלי של מינרלים קריטיים מתוך פסולת בניין ותשתיות, ובכך להפוך את הריסות העיר והתשתיות למקור אספקה אסטרטגי המפחית את התלות בכרייה ראשונית ומזהמת. לקריאה נוספת >>

פסולת בניין בישראל:

1. ישראל נכנסת למרוץ: תוכנית אסטרטגית לאומית למינרלים קריטיים

בהמשך למגמה העולמית והחקיקה האירופית (CRMA), ממשלת ישראל אישרה פה אחד (26 באפריל 2026) את הצעת שר החוץ לגיבוש תוכנית אסטרטגית לאומית לתחום המינרלים הקריטיים. במסגרת זו, הוקם צוות בין-משרדי רחב בראשות מנכ"ל משרד החוץ, שנדרש להגיש בתוך 120 יום המלצות להבטחת צרכי התעשייה המקומית וחיזוק מעמדה הגיאופוליטי של ישראל. המהלך נועד להפחית את התלות בשרשראות אספקה ריכוזיות ולמצב את ישראל כשחקנית מפתח בשיתוף פעולה עם ארה"ב ומדינות המערב בתחומי האנרגיה הירוקה, ה-AI והביטחון. יוזמה זו משלימה את "האתגר הלאומי" שהשיקה רשות החדשנות, ומסמנת את המינרלים הקריטיים לא רק כצורך תעשייתי, אלא כנכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. לקריאה נוספת >>

2. בעוד הממשלה דוחפת לקידום אינטרסים אסטרטגיים במינרלים, בנק ישראל מחייב את המערכת הפיננסית לבחון את הסיכון הסביבתי

בזמן שישראל מסמנת את תחום המינרלים הקריטיים כיעד אסטרטגי, בנק ישראל מוביל מהלך משלים שמשנה את כללי המשחק במימון תשתיות: הפיכת הדיווח הסביבתי לתנאי סף לקבלת אשראי. ביוני 2026 תיכנס לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין (נב"ת) 345, אשר תחייב את הבנקים להטמיע מנגנוני הערכה שיטתיים ומעמיקים לזיהוי סיכוני אקלים שאליהם חשופים לקוחות עסקיים של הבנק. במסגרת זו, פרויקטים יידרשו להציג דוחות פליטות וניהול פסולת, ולעבור מבחני קיצון אקלימיים הבוחנים את חוסנם הכלכלי מול פגעי הטבע. המהלך, שמיישר קו עם הרגולציה האירופית (CSRD), יוצר מתח מובנה מול תעשיות המינרלים עתירות האנרגיה, אך גם מגדיר הזדמנות חדשה: רק פרויקטים שישכילו לשלב חדשנות סביבתית וכלכלה מעגלית יזכו לגישה להון ולתנאי מימון אטרקטיביים בעידן של "תמחור סיכוני אקלים". לקריאה נוספת >>

3. חוק פסולת בניין 2026  – אין חדש תחת השמש?!

חודש אפריל 2026 עמד בסימן "מרתון חקיקה" אינטנסיבי בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שדנה לעומק בפרק ו' (פסולת בניין). עם זאת, לצד ההתקדמות הטכנית, צף ועלה חסם משמעותי: משבר תקציבי חריף. נכון לרגע זה לא שוריין תקציב ייעודי לאכיפת החוק לשנת 2026. ללא פתרון תקציבי למנגנוני הפיקוח והאכיפה, יישום המדיניות בשטח נותר בסימן שאלה גדול, למרות הריצה המהירה במסדרונות הכנסת. לקריאה נוספת >>

 4. אז איך מחדשים עיר בלי להרוס אותה?

חשבתי שאני מכירה כל פינה וכל דוח בעולם פסולת הבנייה בישראל, עד שהשבוע הופתעתי לגלות שאני מצוטטת במחקר חדש ומרתק בשם: "התחדשות בת־קיימה – הפוטנציאל של התחדשות עירונית ללא הריסה". המחקר, פרי עמלן של פרופ' נורית אלפסי, ד"ר רחל קטושבסקי ויעל רונן מאוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. המחקר מציב סימן שאלה גדול מעל תרבות ה"להרוס ולבנות מחדש" ומציע אלטרנטיבות שחוסכות לא רק משאבים ופסולת, אלא גם שומרות על הרקע החברתי והעירוני שלנו. המחקר מציע מסגרת חדשה להתחדשות עירונית בישראל, המדגישה את החשיבות המכרעת של שימור ושדרוג מבנים קיימים כחלופה בת-קיימה להריסה. אימוץ הגישה מחייב שינוי תפיסתי עמוק – החל ממערכת התמריצים הכלכליים והרגולציה, ועד לעדכון מדיניות התכנון. יישומה בשטח דורש אימוץ פתרונות הנדסיים יצירתיים, התאמת תקני הבנייה והעלאת המודעות הציבורית והמקצועית לערכם האדריכלי והחברתי של המרקמים העירוניים הוותיקים.  לקריאה נוספת >>

***

לניוזלטר לחודש מרץ 2026 – לחצו כאן>>

לניוזלטר לחודש פברואר 2026 – לחצו כאן>>

לניוזלטר לחודש ינואר 2026 – לחצו כאן>>

אנו מציעים שירותי ייעוץ אסטרטגי, הוראה ואקדמיה בתחומי ניהול פסולת בנייה וחדשנות בחומרי גלם.
שלכם/ן, עדי מגר