התופעה של אתרי פסולת פיראטיים ושריפת פסולת היא אחת הבעיות הסביבתיות הקשות שמדינת ישראל כשלה עד היום בהתמודדות שלה בהם. הכשלון הזה מהווה איום ממשי לבריאות הציבור ולמשאבי הטבע. חג ל"ג בעומר נתפס כחג המדורות ועברייני חוק מנצלים זאת על מנת להדליק מדורות משלהם ולשרוף פסולות פלסטיק,עץ,ניילון וחומרים נוספים על מנת לחסוך בעלויות השינוע והטיפול בהם.
השנה, לאור מגפת הקורונה אנו עשויים לראות הפחתה בהדלקת מדורות ל"ג בעומר בכלל ובפעילות עבריינית מסוג זה בפרט מכוון שתקנות חדשות, שייכנסו לתוקף מהיום ועד ל-13 במאי, קובעות כי תיאסר הדלקת מדורות או שהייה בקרבתן בימי החג. תיאסר השהייה בהר מירון, שבהן מתקיימות מדי שנה חגיגות עם אלפי משתתפים וזאת בכדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה במדינה.
מה תהא המשמעות הסביבתית, הבריאותית והכלכלית? רק בשנת 2018, נשרפו כ-250 אלף טונות של פסולת באופן לא חוקי, כחמישה אחוזים מכלל הפסולת העירונית השנתית בישראל, וזאת בהערכת חסר בלבד. וכי באותה שנה טיפלה רשות הכבאות ב 6166 קריאות לכיבוי שריפות פסולת (לא כולל שריפות שלא דווחו לכב"א) מתוכן 1433 בצפון, 1592 בדרום, ו1107 במרכז.
על פי נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2018 כלל שריפות הפסולת בישראל תרמו בשנת 2018 כ-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר. מחקרים בעולם מצאו קשר ישיר בין עליה במספר מחלות קשות וסוגים שונים של סרטן אצל תושבים שגרים בקרבת אתרי שריפת פסולת.
במחקר שנערך בשנת 2019 ע"י מרכז המחקר של הכנסת עלה כי אומדן העלות החיצוניות המרבי בגין פליטות המזהמים מתהליך שריפת פסולת שהושלכה באופן לא חוקי הינו כ- 58 מיליוני ש"ח וכי אובדן הכנסה מהיטל הטמנה בגין השלכת פסולת הינו כ- 30.6 מיליוני ש"ח, וכמו כן קיים אובדן נוסף בהיקף של כמה מיליוני ש"ח בגין הפסד הכנסות ממע"מ.
תעשיית טיפול ומיחזור פסולות בכלל ופסולת בניין בפרט גם נפגעות מהשריפות הללו ומאבדות חומרי גלם מצויינים להשתמש בהם שוב. אז מה יקרה לדעתכם השנה בחגיגות ל"ג בעומר, האם נראה או לא נראה אתרי פסולות לא-חוקיים שורפים את כל הבא ליד?
מקורות לכתבה ולתמונה:
דוח וועדת המשנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, 2019.
עתירה נגד המועצה וראש המועצה בינוח גת בגין שריפת פסולת, ינואר 2020.
